שלי רחל, בת אילנה ויעקב, נולדה בעפולה, בבית חולים "העמק", בא' בכסלו תשנ"ה (04.11.1994), ילדת זקונים למשפחה אחרי שלושה בנים – שלמה, עומרי ודניאל. שלי גדלה והתחנכה בעפולה עילית, למדה בבית ספר יסודי "אלומות" והמשיכה ללימודי תיכון בקריית חינוך "אורט".
שלי הייתה ילדה שחיוכה ושמחת החיים שלה היו סמלה, וגדלה להיות נערה בעלת קסם אישי וחן רב. "צעירה מלאה באהבת אדם וארץ", כתבו הוריה של שלי, "שהיוותה מקור אורה לביתה ולכל סובביה". בסיום לימודיה התיכוניים התגייסה שלי לצה"ל. כעבור מספר חודשים היא שוחררה משירות עקב בעיות רפואיות, שבה לעפולה והחלה בחיפוש עבודה. במקביל תכננה לפנות ללימודים גבוהים.

בבוקר יום חמישי א' באייר תשע"ד (01.05.2014) יצאה שלי מביתה בדרכה לריאיון עבודה שנקבע לה במפעל במגדל העמק. בדרך, באזור התעשייה של מגדל העמק, היא נרצחה בדקירות סכין על ידי נהג המונית שלקח אותה, ערבי תושב אעבלין שבגליל.

בת תשע-עשרה שנים במותה. שלי הובאה למנוחות בבית העלמין בעפולה. הותירה הורים ושלושה אחים.

שלחו תמונות ונוסיף אותם למאגר תמונות


    מכתב מאילנה דדון - 11 שנה
    משתפת מכתב שכתבה אילנה, אמא של שלי רחל דדון ז"ל המלאכית שלנו
    , לזכר בתה האהובה,
    במלאת 11 שנים להירצחה.
    המכתב של אילנה דדון:
    היום א' באייר — היום בו נגדעו החיים של שלי רחל שלנו.
    חיים שכל כך אהבה, מלאי שמחה ואושר, אהבת חינם, מלאי ערכים, מצוות וכבוד.
    אהבה גדולה לאחיה ולנו, ההורים, שביום זה נהפכנו להורים ואחים שכולים, וכל המשפחה נהפכה למשפחת שכול.
    נשארנו כמו יתומים. החיים התהפכו — חיים אחרים, מציאות אחרת.
    11 שנים — לא להאמין ולא מתעכל. איך הגענו עד הלום? איך זה ייתכן?
    ואני — אמא של שלי — כך קוראים לי.
    כבוד גדול לי, הילדה הקטנה, הבת והאחות הקטנה, החברה הכי טובה שלי, שלימדה אותי את החיים.
    אהובה שלנו —
    לא נשכח ולא נסלח. את בליבנו תמיד.
    זכרונך בליבנו לעד.
    תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.
    תנוחי על משכבך בשלום.
    השם ינקום דמך.
    בעזרת השם ניפגש בביאת המשיח, תחיית המתים, גאולת עם ישראל ובניין בית המקדש. אמן ואמן.
    פרק תהילים ל"א
    לעילוי נשמת שלי רחל.

    תגובה אחת על “תגובות”

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *